לפי האגדה, חשק זאוס, אל השמים ובכיר האלים היוונים, באלקמני. כדי לזכות בה התחזה לבעלה אמפיטריון וקיים עמה יחסי מין בזמן שבעלה נעדר. ממפגש זה נולד הרקולס, שבזכות היותו בנו של אל, ניחן בחוזק על אנושי. האלה הרה, אשתו של זאוס, הידועה באגדות היווניות כאישה נוטרת טינה ונקמנית, שנאה את הרקולס מיום היוולדו בגלל היותו סמל לבגידתו של בעלה. היא רדפה את הרקולס כל ימי חייו, שנאתה מהווה ציר מרכזי ברבות מהאגדות על הרקולס.

כבר בהיותו תינוק שלחה הרה שני נחשים כדי להרגו בעריסה. למשמע הקולות מחדר הילדים, נזעקו הוריו אל החדר. הם מצאו את הרקולס, שכבר אז ניחן בכוח בלתי רגיל, צוחק ובידיו שני הנחשים שחנק , בעוד אחיו איפיקלס צורח מפחד. מסופר שאת המורה לנגינה לינוס הרג בשוגג כאשר השליך לעברו לירה בתגובה נזעמת לדרישת המורה להקפיד על שעות הנגינה שלו. אמפיטריון חשש שתקריות מסוג זה יישנו ולכן שלח את בנו לחיות בין הרועים.

הקנטאור כיירון חינך את הרקולס. כשגדל באו אליו שתי נימפות, ארטה וקקיה. קקיה הציעה לו נוחות, הנאות ועושר אם ילך בדרכה, ארטה הציעה לו רק תהילה תמורת מאבק מתמיד ברוע. הרקולס בחר בדרכה של ארטה.