הרמס הוא בנם של זאוס, מלך האלים, ושל הנימפה מאיה אשר אותה נהג זאוס לבקר במערתה שבהר קילנה בזמן שהרה, אשתו, ישנה. בגלל שהיה בן של נימפה, ולא של אלה, הוא היה דומה גם לבן אדם וגם לאל: אמנם היה בן-אלמוות, אך נאסר עליו לאכול בשר (שכן זה יגרום לו להפוך לבן תמותה) והוא לא גר מלכתחילה על האולימפוס, הר משכנם של האלים.

הרמס היה פיקח כבר מלידתו ובנה את הלירה הראשונה משריון של צב כשהיה בן יום אחד בלבד. תמורת הנבל שהמציא, הסכים אפולו, האל חובב המוזיקה להפוך את הרמס ואת אימו לאלים. הרמס לימד את אפולו לפרוט על מיתרי הנבל. לאחר שהפך הרמס לאחד מהאלים האולימפיים, הוא המציא גם את חליל הרועים. אפולו ידע שהרמס הוא אל פיקח וערמומי, חשש ממנו ולכן השביע אותו אמונים. בתמורה נתן לו אפולו את המטה הפלאי שמשמש אותו (הקדוקאוס).

מסופר כי הרמס אהב לעשות מעשי קונדס ושטות, ולא פעם הרגיז את שאר האלים. בין השאר גנב לארס את חרבו, החביא לפוסידון את קלשונו, לקח לזאוס את שרביטו, הציץ במערומי אפרודיטה ועוד. זאוס, שזעם על מעשיו של הרמס, החליט לשלח אותו מעל פניו וסילק אותו מהאולימפוס. אולם, כעבור תקופה מסוימת, הרגיש זאוס בחסרונו של הרמס, וגם שאר האלים השתעממו בלי מעשי הקונדס שהיו מעצבנים ומרגיזים, אך גם מצחיקים ומהנים. זאוס החליט למחול להרמס, והרשה לו לשוב לביתו שעל האולימפוס.